לרינגוסקופיה

כיצד אנו מפיקים קול ואיך נגע על מיתרי הקול יכול להפריע

הקול נוצר באמצעות תנועת אוויר הננשף מהריאות ומרטיט את מיתרי הקול. 

בשלב זה הקול עדיין אינו נשמע כמו קול אנושי ודומה יותר לפעיית עז. על מנת להוסיף לו את העומק והנפח הדרוש יש צורך בתהודה, ממש כמו בגיטרה. התהודה מתרחשת בחללי הלוע, האף ומערות הפנים וכך מתקבל הגוון המוכר של הקול. 

מכאן ניתן להבין שכל פגיעה באחד השלבים בשרשרת יכולה לשנות את הקול. לדוגמא: מחלת ריאות יכולה לגרום לקושי בנשיפה והזרמת האוויר על פני מיתרי הקול. פוליפ או נגע אחר במיתר הקול יפריע לו לרטוט או לנוע מה שעשוי להתבטא בצרידות. מלאות בחללי מערות הפנים – למשל בסינוסיטיס – תפגע בתהודה ויתקבל קול 'אטום אף'.

בדיקה אנדוסקופית מקדימה טרם הליך הלרינגוסקופיה

נתמקד כעת בבעיות הקשורות למיתרי הקול עצמם. 

שנים ארוכות לא ידעו כיצד לבדוק את מיתרי הקול. במאה ה-19 החלו לבצע את הבדיקה באמצעות מראה זוויתית שממוקמת אחורית לחלל הפה ומשקפת את הגרון כך שנתן לראות בה את המיתרים. 

הבדיקה דורשת שיתוף פעולה טוב מצד המטופל ופעמים רבות מעוררת רפלקס הקאה. כמו כן, בשיטה זו קשה לעיתים לצפות בחלקם הקדמי של המיתרים. עם התקדמות הטכנולוגיה והתפתחותם של הסיבים האופטיים, נכנסה לשימוש בדיקה טובה יותר, היא הבדיקה האנדוסקופית. בבדיקה זו מוכנס סיב אופטי גמיש דרך האף והלוע האפי עד שמגיע ללוע התחתון והגרון וכך ניתן לקבל תמונה מלאה של מיתרי הקול ולזהות הפרעות בתנועתם או נגעים שונים שעשויים להופיע עליהם.

נגעים על מיתרי הקול

מגוון סוגי נגעים יכולים להופיע על מיתרי הקול. ביניהם ציסטות, שקעים, בצקת משנית לעישון, יבלות הקשורות לטכניקת דיבור לא נכונה ואפילו נגעים ממאירים. זיהוי הנגע יכול להתבצע בבדיקה אנדוסקופית במרפאה. אולם, בחלק מהמקרים יהיה צורך בכריתת הנגע לצורך שיפור איכות הקול או לשם נטילת ביופסיה על מנת לבצע בדיקה פתולוגית. פעולה זו, תבוצע כבר בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית.