ניתוחי שקדים

מה הם השקדים

השקד הוא מבנה אנטומי המורכב מרקמה לימפתית. השקדים ה"מפורסמים" הם אלו שבלוע, משני צידי הענבל, אך למעשה קיימים שקדים נוספים: השקד השלישי שנמצא ממש מאחורי האף, השקדים הלשוניים שנמצאים בבסיס הלשון ואפילו שקדים זעירים שנמצאים בפתחי התעלות שמוליכות מחלל האף לחלל האוזן התיכונה.

פיזור מיקומם של השקדים סביב הכניסה ללוע ולקנה הנשימה משמש כמעין טבעת הגנה של תאי דם לבנים כנגד מזהמים. יתכן ובעבר הרחוק, אבותינו הקדמונים היו זקוקים לרקמה זו לשם הגנה אך כיום אנו יודעים שפעולת הקטנה או אפילו כריתה מלאה של הרקמה אינה משפיעה כלל על מצבנו החיסוני ויכולתנו להתמודד עם מזהמי הלוע השונים.

מחלות המחייבות ניתוח שקדים

כעת נתמקד בשקדי הלוע – The Oropharyngeal Tonsills. ובמחלות המחייבות את הסרתם.

ניתן לחלק את מחלות השקדים למספר תתי קבוצות:

זיהומים בשקדים

דלקת שקדים הנה מחלה כואבת מאד אשר מלווה בדרך כלל בחום, כאב בליעה והגדלת בלוטות לימפה צוואריות. דלקת שקדים חיידקית מחייבת טיפול אנטיביוטי מחשש להתפתחות Rheumatic Fever מחלה שיכולה לפגוע, בין השאר, במסתמי הלב. דלקות שקדים חוזרות מהוות מטרד משמעותי ופוגעות באיכות חיי המטופלים אשר נדרשים לטיפולים אנטיביוטיים חוזרים. זאת ועוד, דלקת שקדים יכולה להסתבך לזיהום ברקמות העמוקות של הצוואר, מצב מסכן חיים אשר דורש לעיתים ניקוז או טיפול כירורגי נרחב יותר.

חסימת רקמת השקדים

כאשר רקמת השקדים גדולה מדי, היא יכולה להפריע לנשימה ולגרום לנחרה. מצב זה בא לידי ביטוי בעיקר בשעת שינה עמוקה במהלכה מתרחש, באופן פיזיולוגי, רפיון שרירים אשר מצר גם הוא את דרכי האוויר. הדבר מוביל לתחושת מחנק אשר בתורה גורמת להתעוררות ויציאה משינה עמוקה לשינה שטחית. 

בשינה שטחית, טונוס השרירים חוזר והנשימה משתפרת עד ששוב שוקעים בשינה עמוקה והתופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב במעגל רשע שלא נגמר. התופעה נקראת 'דום נשימה חסימתי בשינה' אשר פוגע באיכות השינה ולכך יש השלכות רבות כגון עייפות, עלייה בלחץ דם, עלייה בלחץ דם ריאתי, פגיעה ביכולת קשה וריכוז, עלייה בשכיחות תאונות דרכים ועוד.

גידולים 

השקד הוא המיקום הנפוץ ביותר לגידולי Oropharynx. כיום אנו יודעים שהסיבה הנפוצה ביותר לגידולי שקדים היא זיהום בווירוס הפפילומה HPV. גדילה מהירה של שקד אחד או הופעת מסה כיבית בשקד מחייבת בדיקה דחופה של רופא/ת אף אוזן וגרון.

אבני שקדים

במבנה השקד ישנם חריצים רבים בהם לעיתים נכלאים שיירי מזון. בהמשך יכולים להיווצר גושים לבנים בעלי ריח בואש שיכולים להוות מטרד משמעותי הן בשל ריח הבל פה רע והן בשל תחושת גוף זר קבועה בלוע. ניתוח הקטנת שקדים יכול לפתור את הבעיה.

ניתוחי השקדים נחלקים לשני סוגים עיקריים.

כריתה מלאה של השקדים

ניתוח בכריתה מלאה. במהלך ניתוח זה מבוצעת הפרדה במישור שבין השקד למיטתו כך שהוא מוצא במלואו ללא שארית רקמה.  ניתוח כריתה מלאה הינו  ניתוח ותיק ויעיל ומאוד נפוץ. משמש לטיפול בדלקות שקדים חוזרות בהן נרצה שלא תישאר כל רקמה שתוכל ליצור זיהומים חדשים.

ניתוח כריתת שקדים חלקית

בניתוח זה מבוצעת הקטנה של רקמת השקד בניגוד לכריתה מלאה. בטכניקה זו נשתמש למשל כשמדובר במחלה חסימתית של השקדים בה אין חשש להשאיר ריקמת שקדים בלע והמטרה היא רק להרחיב את נתיב האוויר. היתרון בגישה זו הוא בכמות דימום מופחתת ובהפחתה משמעותית בכאב ביחס לניתוח כריתה מלאה. יש לזכור כי במידה ונותרה ריקמת שקד במיטת השקד היא יכולה, לעיתים, לגדול מחדש

לאחר ניתוח שקדים

החשש העיקרי בניתוחי שקדים הנו דימום. השקד מוזן ע"י 7 כלי דם שונים ולכן שכיחות הדימומים לאחר ניתוחי שקדים גבוהה יחסית (עד 5%). דימום יכול להופיע מיד לאחר הניתוח או אפילו עד שבועיים אחריו. במקרה של דימום לאחר ניתוח שקדים יש לפנות מיד למיון הקרוב. 

רוב המקרים יסתיימו באשפוז לצורך השגחה בלבד אולם במיעוט המקרים יהיה צורך בכניסה חוזרת לחדר ניתוח לצורך עצירת הדימום. לכן ישנה חשיבות עליונה להשגחה צמודה על ילדים לאחר ניתוח למשך שבועיים על מנת שאם יתחיל דימום, יהיה מבוגר בסביבה שידע לקחת את הילד למיון הקרוב